#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. 1 לוה בריבית האם פסול לעדות?	"אף שבמשנה שנינו מלוה בריבית אמר רבא דהוא הדין ללוה, ומה שאמרו מלוה פי' מלוה הבאה ע&quot;י ריבית. <p dir=""rtl"">[מכל מקום אדם המעיד על אחר שהלוה לו בריבית אמר רבא שנאמן, דסבר אין אדם משים עצמו רשע (ופלגינן דיבורא).]</p>"	סנהדרין כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. 2 המוציא טריפה מתחת ידו, המשחק בקוביא, מלוה בריבית, מפריחי יונים וסוחרי שביעית, מה היא תקנתן?	"הוציא טריפה - אמר רבא לא די שמראה עצמו כמצטער שאולי מערים, אלא אין מחזירים אותו לאומנתו עד שילך למקום שאין מכירים אותו ויחזיר אבידה בדבר חשוב או שיפסיד טריפה בדבר חשוב משלו.<p dir=""rtl"">משחק בקוביא - משישברו את פיספסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו בחנם לא עבדי. </p><p dir=""rtl"">מלוה בריבית - משיקרעו את שטריהן ויחזרו בהן חזרה גמורה אפילו לנכרי לא מוזפי.</p><p dir=""rtl"">מפריחי יונים - משישברו את פגמיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו במדבר נמי לא עבדי.</p><p dir=""rtl"">סוחרי שביעית - משתגיע שביעית אחרת ויבדלו. ואמר רבי נחמיה לא חזרת דברים בלבד אמרו אלא חזרת ממון כיצד אומר אני פלוני בר פלוני כינסתי מאתים זוז בפירות שביעית והרי הן נתונין במתנה לעניים.</p>"	סנהדרין כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. 3 מי הם מפריחי יונים?	"בבבל תרגמו אי תקדמא יונך ליון והוא כעין משחק בקוביא, ותנא תולה בדעת עצמו ותולה בדעת אחרים, וצריכא דא&quot;ל תולה בדעת עצמו לא גמר ומקני דאמר שהוא יודע לשחק טוב יותר וקמ&quot;ל תולה בדעת יונו דלא גמר ומקני שאומר שיודע לנקש טוב יותר.<p dir=""rtl"">רב חמא בר אושעיא לא רצה לומר כדבריהם משום דהיינו משחק בקוביא, לכן פי' ארא (מלומד להביא יונים ממקומן לבית בעלים על כרחן), אבל להם לא היה ניחא בפ' זה כיון שאינו גזל אלא מפני דרכי שלום אינו פסול מחמת זה.</p>"	סנהדרין כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה: 1 תנא הוסיפו עליהם (על הפסולים לעדות) הגזלנים והחמסים, ובברייתא אחרת הוסיפו הרועים הגבאין והמוכסים, מעיקרא מדוע לא פסלו אותם ומדוע אח&quot;כ הוסיפו אותם?	"גזלנים - הגוזלים מציאת חש&quot;ו, מעיקרא סברו דאינו שכיח א&quot;נ אינו אלא מדרכי שלום בעלמא, כיון דחזו דסוף סוף נוטלים ממון, פסלו אותם.<p dir=""rtl"">חמסנים - מעיקרא סברו דמי קא יהיב אקראי בעלמא הוא, כיון דחזו דקא חטפי, גזרו בהו רבנן.</p><p dir=""rtl"">רועים - מעיקרא סברו אקראי בעלמא הוא, כיון דחזו דקא מכווני ושדו לכתחילה, גזרו בהו. ואמר רב יהודה אפ' סתם רועה פסול.</p><p dir=""rtl"">גבאין ומכסים - מעיקרא סבור מאי דקיץ להו קא שקלי, כיון דחזו דקא שקלי יתירא פסלינהו. ואמר רב יהודה סתם גבאים כשרים עד שידעו שלקח יותר (וביארו תוס' הא דהוסיפו היינו אפ' אם החזיר, שאינו יודע למי להחזיר, א&quot;נ כיון שממשיך להיות גבאי או מוכס חשוד לחזור לקלקולו).</p>"	סנהדרין כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה: 2 רועי ומגדלי בהמות דקות וגסות האם פסולים לעדות?	"רועים - אמר רבא פסולים בין בדקה ובין בגסה [ואין ראיה לדבריו מ'נאמנים עלי ג' רועי בקר' דהתם לדון, וקמ&quot;ל אפ' הם שאינם שכיחים בישוב].<p dir=""rtl"">מגדלים - מגדלי בהמה דקה בא&quot;י פסולים, אבל המגדלים בחו&quot;ל, וכן מגדלי בהמה גסה אפ' בארץ, כשרים.</p>"	סנהדרין כה:		
